- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ת"א 346-02-12
|
ת"א בית משפט השלום הרצליה |
346-02-12
30.1.2013 |
|
בפני : חנה קלוגמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. זלמן פייגין 2. לאה פייגין |
: 1. קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א. ק. ה.) בע"מ 2. קלאב הוטל - ניהול (1996) בע"מ |
| החלטה | |
הבקשה שבפניי עניינה דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.
התביעה עוסקת ברכישת זכויות לקבלת שירותי נופש שרכשו התובעים מרשת קלאב הוטל אילת. מדובר בשלושה הסכמים שנחתמו בין הצדדים בין השנים 1993 ל- 1995.
תמצית טענות הצדדים:
לטענת התובעים, הם רכשו מהנתבעת 1, אשר הינה חברה העוסקת במתן שירותי נופש, זכות לקבלת שירותי נופש ברשת קלאב הוטל אילת לפי חוזה מס' 75201/4 מיום 12/08/1993 (בשבוע 04), וכן רכישת זכות נוספת לפי חוזה מס' 320959/0 מיום 22/04/1995 (בשבוע 21) וכן זכות נוספת לפי חוזה מס' 320943/4 מיום 21/04/1995 (בשבוע 45).
התובעים התחייבו במסגרת החוזים לשלם מדי שנה דמי אחזקה, בין שניצלו את הזכות לשירותי נופש ובין אם לאו. דמי האחזקה שולמו, לטענת התובעים, לנתבעת 2, שמנהלת את אתרי הנתבעת 1 ואת ההתנהלות הפיננסית מול הלקוחות.
בשנת 2010 הודיעו התובעים לנתבעות, כי מפאת מצבם הבריאותי נבצר מהם לעשות שימוש בזכות הנופש וכי אין באפשרותם לשאת בתשלומי דמי האחזקה השנתיים, ועל כן ברצונם להביא את החוזים לכדי סיום. הנתבעות סרבו לבקשה זו, אם כי ציינו במכתב הסירוב כי התובעים רשאים להעביר את הזכות, למכור או להשכיר לצד ג' בכפוף לתנאי ההסכם שבין הצדדים.
בכתב התביעה מבקשים התובעים מבית המשפט להצהיר, כי החוזים בין הצדדים הגיעו לסיום ע"פ הודעת הביטול ששלחו התובעים לנתבעות בשנת 2010, או לכל היותר בשנת 2011.
לטענת הנתבעות, ההסכם הינו הסכם לתקופה קצובה. ההסכם מגלם עסקה ארוכת טווח הקצובה בזמן ואשר הינה בעלת סממנים קנייניים מובהקים. בבסיס ההסכמים, כדוגמת אלו נשוא התביעה דנא, עומדת שיטת הטיים שרינג ואשר לפיה, בין היתר, הוענקה לבעלי הזכויות האפשרות להעביר את זכות הנופש שלהם לצדדים שלישיים ע"י מכירת או העברת הזכות לאחר, או השכרתה בשנים מסוימות לצדדים שלישיים מבלי למכור את הזכות. עוד מוסיפות הנתבעות, כי לתובעים לא קיימת זכות לא בדין ולא ע"פ ההסכם לבטל את ההסכם בהודעה חד צדדית.
הנתבעות הגישו בקשה זו לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. לטענתן, ההסכמים אשר לביטולם עותרים התובעים נחתמו בין השנים 1993-1995, כלומר עברו בין שבע עשרה לתשע עשרה שנים מיום החתימה על ההסכמים, ומשכך התביעה התיישנה.
בתגובה השיבו התובעים, כי יש לדחות את הבקשה שהגישו הנתבעות, זאת לאור ההלכה החדשה לפיה מרוץ ההתיישנות בחוזים ארוכי טווח יחל במועד סיומם, וכן מאחר והנתבעות לא יכולות לטעון להתיישנות חוזים שהן דורשות לקיימם ואף טוענות שנועדו להתקיים ולהימשך עוד שנים רבות. כמו כן, לשון החוזה אינה ברורה ועל כן יש לפרש את החוזה, במיוחד כאשר מדובר בחוזה אחיד כגון המקרה דנא, כנגד המנסח, כלומר כנגד הנתבעות.
דיון והכרעה:
לאחר עיון בבקשה, התגובות והתשובות שהגישו הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות מהטעמים הבאים:
התובעים אמנם מבקשים בכתב התביעה את ביטול ההסכמים שנחתמו עימם בין השנים 1993 ל- 1995. אולם, התביעה מתייחסת להתנהלות ע"פ ההסכמים בתקופה שאין עליה התיישנות. הווה אומר, מדובר בחוזה מתמשך, הטומן בחובו מערכת יחסים מתמשכת, אשר מחלוקות לגביה מתעוררות באופן טבעי במשך הזמן ועל כן המועד הקובע לעניין מועד ההתיישנות איננו מועד החתימה על ההסכמים המקוריים, אלא המועד בו נוצרה עילת התביעה בעקבות היחסים המתמשכים. בשולי הדברים יוער כי מועד סיום ההסכמים עדיין רחוק, שכן בהתאם להסכמים שצורפו לכתב התביעה מועד סיום ההסכם נספח א1 הינו בשנת 2019, ומועד הסיום של ההסכים נספחים א2 ו א3 הוא שנת 2028 או שנת 2077 (אם תמומש האופציה של הנתבעות כלפי המנהל), כך ששאלת ההתיישנות בהתייחס ליחסים החוזיים שבין הצדדים בהתאם להסכמים ארוכי טווח אלו יכולה להיות נקודתית ויש לשמוע על כך הוכחות. אין ספק שאין זה המקרה לדחיית התביעה על הסף באופן גורף בטענת התיישנות כאשר הצדדים עדיין פועלים על פי ההסכם ואף לא הגיע המועד לסיומו. עוד יוער כי הנתבעות עצמן דרשו את תשלומי דמי האחזקה מהתובעים על סמך הסכמים אלו מכוח היותם הסכמים מתמשכים.
כאן המקום לציין, כי דחיית הבקשה נשוא החלטה זו לא פוגעת בזכויות הצדדים לטעון את הטענות שהעלו במסגרת בקשה זו במסגרת כתב ההגנה, תצהירים , הוכחות וסכומים, כך שההחלטה המכרעת תתקבל במסגרת פסק הדין.
סוף דבר: אני דוחה את הבקשה לדחיה על הסף ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובעים הוצאות בגין בקשה זו בסך 5,000 ש"ח וזאת תוך 30 יום.
הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים תוך 30 יום. התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית תוך 30 יום שלאחר מכן והנתבעות תוך 30 יום שלאחר מכן. הצדדים יצרפו לתצהירים את כל המסמכים הרלוונטיים . צד המבקש לזמן עד שלא ניתן לקבל ממנו תצהיר יצרף בקשה לתצהירי עדות ראשית בה יציין את שם העד, מהות העדות ומדוע לא ניתן לקבל תצהיר. קדם משפט לאחר הגשת תצהירים יתקיים ביום 9.6.13 שעה 8:30.
המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ג, 30 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
